גלוזברג נ' שטראוס גרופ בע"מ

פסק דין

א.בפניי בקשה לפי סעיף 19 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק") לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית.

ב.ביום 3.7.2012 הגיש התובע, מר יורם גלוזברג (להלן: "התובע") בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית כנגד הנתבעת, חברת שטראוס גרופ בע"מ (להלן: "הנתבעת").

ג.בבקשת האישור נטען, בתמצית:

1.התובע רכש ו/או צרך במהלך השנים 2005 עד 2012 את המוצרים הבאים, המיוצרים על-ידי הנתבעת: מעדן הגולן "שוקולד", מעדן הגולן "שוקולד מריר", ומעדן שטראוס "שוקולד".

לטענת התובע, בעת שהוא רכש מוצרים אלה, הוא סבר כי המדובר במוצר "שוקולד" ייחודי, המייחד אותו ממוצרים דומים שהינם "בטעם שוקולד".

2.טענתו העיקרית של התובע בבקשת האישור היא, כי הנתבעת תיארה את המוצרים נשוא בקשת האישור כמוצרי "שוקולד", בעוד שעל-פי תקן ישראלי 36, שעניינו מוצרי שוקולד, ותקן ישראלי 1145, שעניינו סימון מזון ארוז מראש, לא היתה היא רשאית לעשות כן.

3.המוצרים נשוא בקשת האישור הם למעשה מוצרים "בטעם שוקולד", ולא מוצרי "שוקולד", ולפיכך, כך לטענת התובע, בתיאורם של המוצרים הללו כמוצרי "שוקולד" יש משום הטעיה של הצרכן.

4.עוד נטען בבקשת האישור, כי כיתוב "שם המזון" על גבי אריזת המוצרים נשוא בקשת האישור – הוא קטן במידה מסוימת ביחס לנדרש על-פי תקן ישראלי 1145, דבר שיש בו, לטענת התובע, משום הטעיה של הצרכן להעדיף מוצרים אלה על-פני מוצרים דומים אחרים.

5.התובע טען, כי נגרמה לו ולחברי הקבוצה בשל מעשיה הנטענים של הנתבעת עוגמת נפש רבה, והוא תובע את מלוא עלות המוצרים שהוא רכש, וכן רכשו חברי הקבוצה בשנים 2005 עד 2012, כשהוא מעריך את סכום התביעה ב-228 מיליון ₪.

ד.ביום 20.1.2013 הגישה הנתבעת את תגובתה לבקשת האישור.

בתמצית, נטען בתגובת הנתבעת:

1.המילה "שוקולד" בשמות המוצרים נשוא בקשת האישור מופיעה מתחת לשם המקובל ובאותיות קטנות ממנו, ונועדה לשמש כאינדיקציה לטעם המוצר, והיא אינה חלק מן השם המקובל של המוצר. כמו כן, על אריזת המוצרים מצוין במקום אחר "מעדן חלב בטעם שוקולד".

2.בחלק נכבד מן התקופה שלגביה הגיש התובע את בקשת האישור, הופיע הכיתוב "בטעם שוקולד" מתחת לשם המקובל על גבי אריזות המוצרים נשוא בקשת האישור.

3.הקבוצה התובעת, כפי שהגדיר אותה התובע, אינה הומוגנית, וחבריה אינם ניתנים לאישור. לא ניתן להוכיח את הקשר הסיבתי בין מעשיה הנטענים של הנתבעת לבין נזקו של כל חבר קבוצה, ככל שנגרם כזה.

לטענת הנתבעת, התובע לא הוכיח כלל קיומו של נזק לחברי הקבוצה.

4.נזקו של כל חבר קבוצה הוא מינורי ביותר, אינו ראוי לפיצוי, והוא בבחינת "מעשה של מה בכך".

5.תקן ישראלי 36, שעניינו שוקולד, אינו חל על המוצרים נשוא בקשת האישור, שהם מעדני חלב, שכן הוא חל על שוקולד בלבד. זאת ועוד, סעיף 104 של תקן 36, אינו רשמי, ולפיכך האיסור המתואר בסעיף זה (לפיו, אין לכנות מוצרים שהתקן אינו חל עליהם בשם "שוקולד") אינו מחייב. משכך, לא בוצעה כל הטעיה מצד הנתבעת, ולא הופרו אי אילו הוראות של חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

6.לתובע לא עומדת עילת תביעה אישית, ולא התקיימו התנאים המצטברים המנויים בחוק תובענות ייצוגיות, הנדרשים לשם אישורה של תובענה כתובענה ייצוגית.

ה.ביום 17.2.2013 הגיש התובע תשובה מפורטת לתגובת הנתבעת.